למה החימומים שלכם עםתקרות גבוהות “מתים” כל הזמן (ואיך פתרנו את זה)
אם אי פעם עבדתם עם חימומים באינפרא-אדום לתקרות גבוהות, אתם יודעים שהם סובלים מאוד. הם נאלצים להילחם כל הזמן בחום הקיצוני.
ברוב המקרים, החימום נהרס בנקודה מסוימת – בדיוק במקום שבו החוט החשמלי נכנס לצינור הקוורץ. זה נשמע כמו פרט קטן, אך למעשה זו הנקודה החלשה ביותר של כל המערכת. אם החיבור אינו מושלם, החום חודר לתוך החוטים. הבידוד נשרף, נשבר – וכך נוצר מעגל קצר.
הבעיה עם חומרי אטימה “זולים”
הרבה חימומים מסוג זה מנסים לחסוך בעלויות. הם משתמשים בסיליקון בסיסי או בדבקים איכות נמוכה כדי לאטום את הפערים.
הבעיה היא שחומרים אלו אינם יכולים לעמוד בהתרחבות והתכווצות התדירות שמתרחשות כל פעם שמפעילים את החימום. בסופו של דבר, החיבור נהיה לא אטום, וכך חמצן ולחות יכולים לחדור פנימה. כשזה קורה, עלול להיווצר מעגל קצר. זה בהחלט לא מה שרוצים כשרוצים לחמם את החדר.
אנחנו עושים זאת אחרת. אנו משתמשים בחומרי אטימה באיכות גבוהה, שנעים יחד עם הזכוכית. כך החיבור נשאר אטום, בין אם החימום קר מאוד או פועל בעוצמה מלאה.
למה חומרי אטימה איכותיים חשובים כל כך
כדי שהחימום יעבוד כראוי, צריך חיבור אטום לחלוטין. אנו משתמשים בחומרים מסוג סראמיקה-זכוכית, שמתחברים לצינור באופן אוטומטי. זה מונע את העברת החום לאזורים לא רצויים. זה חשוב מאוד עבור חימומים לתקרות גבוהות, שצריכים להפיק הרבה חום כדי לחמם את החדר. בלי אטימה טובה, החוטים עלולים להימס.
הקושי האמיתי
הבעיה היא שמכיוון שהחיבור כל כך חזק, אי אפשר פשוט לתקן את החוט השבור באמצעות סרט דביק. אם החוט נשבר, צריך להחליף את כל רכיב החימום. זה נשמע כמו בעיה, אבל תחשבו על האלטרנטיבה: חימום שנהרס כל שישה חודשים. אני מעדיף להחליף את הרכיב כל כמה שנים, במקום לעלות על סולם כל כמה שבועות.